מאחורי הקלעים: כישרון מולד או עבודה קשה?
כשאנו מגיעים לראות מופע של אמן חושים, הפה שלנו נשאר פעור בעוד המוח מנסה להבין מהו הדבר שקרה הרגע אל מול עינינו. הטריקים, השיטות והפעולות שמבצע המנטליסט נראות לרוב מדהים על הבמה. אך מאחורי כל אשליה, טריק ורגע בהופעה נמצאות שעות רבות של אימונים וימים ארוכים מחוץ לבמה ומאור הזרקורים. להיות מנטליסט, זו עבודה קשה ומפרכת הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים, כי מאחורי הקלעים ואף מעבור לשעות האימונים הרבות – נמצאת בעיקר אהבה גדולה ואמיתית למקצוע.
זה כוח-על? אולי אשליה? חוש שישי?
הופעה מעולה של אמן חושים מקצועי ומנוסה תשאיר אתכם לרוב דבוקים לכיסא, אחוזים בהתפעלות ובניסיון לענות על שאלה אחת שחוזרת פעם אחרי פעם לאורך המופע – איך הוא עשה את זה?
לאמני חושים יש לא מעט טריקים פסיכולוגיים, טכניקות ושיטות ייחודיות, בהם הם משתמשים לא פעם ובצורות שונות במהלך ההופעות ומול קהל. למשל, חלק מאותן שיטות יכולות לכלול:
- שתילת מחשבות – טריק פסיכולוגי אשר נפוץ בקרב אמני חושים ולפיו המנטליסט למעשה 'שותל מחשבה' בתת-המודע של הקהל. באותה מחשבה שהוא שתל בראש הקהל, הוא יוכל להשתמש על פי צרכיו לאורך המופע או לטריק מסוים.
- קריאת שפת גוף – אחת הטכניקות החשובות ביותר שאמן חושים משתמש בהן היא קריאת שפת הגוף של מי שעומד מולו. בעזרת קריאה מקצועית ונכונה של שפת גוף, המנטליסט יוכל לבצע טריקים רבים ובלתי צפויים.
- זריזות ידיים – טריקים פסיכולוגיים רבים נעשים באמצעות זריזות ידיים מהפנטת ומקצועית של אמן החושים. זריזות הידיים כוללת בתוכה מספר תתי-תחומים שונים כמו למשל העברה כוזבת (טכניקה שבאמצעותה ניתן להעביר חפץ כלשהו מיד אחת לשנייה למראית עין בלבד, מבלי שהחפץ עבר), הכוונה שגויה (טכניקה שמשמשת את המנטליסט למשוך את תשומת לב הקהל למקום או אזור מסוים באמצעות זריזות הידיים, ובכך לנצל את השטח 'הריק' להפתעה לא צפויה) וטכניקת כף היד (טכניקה המשמשת ללהטוטי ידיים, קסמי קלפים ועוד, ומבוססת על היכולת של אמן החושים להחזיק את החפץ הרלוונטי מאחורי כף היד בצורה שתהיה מוסתרת לקהל אך נגישה עבורו).
- הסחת דעת – הסחת דעת יכולה לכלול כל פעולה שתסיח את דעת הקהל בצורה מוחלטת (כמו למשל תנועת ידיים מהירה, צעקה וכדומה), במטרה לגרום לקהל להיות מרוכז באזור מסוים ובעיקר בשביל לגרום לו להיות פחות מרוכז באזור אחר.
- אשליות מחשבתיות – אשליות פסיכולוגיות ומחשבתיות הן פעולות שאמן החושים יבצע, על מנת לגרום לקהל לחשוב שהוא ראה משהו מסוים, בעוד שבפועל קרה משהו אחר.
האם אמני חושים נולדים מוכשרים או בעלי יכולות מיוחדות?
אנשים רבים נוטים לחשוב שאמני חושים נולדים עם יכולות מיסטיות, חושים מחודדים במיוחד או עם יכולת להופיע מול קהל בצורה טבעית. אך האמת, כמו שיוכל לספר לכם אחד מהמנטליסטים הטובים בעולם ליאור סושרד, היא רחוקה מכך כמרחק אשליות פסיכולוגיות מהמציאות.
כל הופעה של ליאור סושרד אותה אתם רואים כקהל, היא רק התוצר הסופי והמתומצת של שעות עבודה ואימונים ארוכות, מתישות ומייגעות שמגיעות כולן מתוך אהבה חסרת פשרות למקצוע, לקהל ולהרגשה. אמני חושים אינם נולדים על הירח וגם לא על כוכבי לכת רחוקים ואחרים – הם נולדים בדיוק כמו כל אחד מאיתנו פה על כדור-הארץ וללא כישרון מולד לאחיזת עיניים או כדומה.
מאחורי כל טריק פסיכולוגי, עומדות שעות רבות של אימונים, של למידה, של ניסוי וטעייה ושל מחשבה רבה בכדי שאנחנו המעריצים והקהל בהופעות, נוכל ליהנות ולקבל חוויה בלתי נשכחת בכל הופעה והופעה מחדש. לכן, על מנת להצליח בתור מנטליסט אין צורך להיוולד עם כוחות מיוחדים, אך יש בהחלט צורך לפתח אהבה חסרת תנאים למקצוע, שתוכל להיות מתורגמת לשעות האימונים הרבות והנוצצות פחות.
הדרך להיות אמן חושים – כלל 10,000 השעות
בשביל להיות אמן חושים צריך כאמור לעבוד ולהתאמן הרבה מאוד ולא לוותר. כמה הרבה? הסיפור הבא יוכל ללמד אותנו על כלל חשוב בנוגע לכישרון, עבודה קשה והתמדה. כלל שנקרא 'כלל 10,000 השעות'.
אחד המחקרים שערך הפסיכולוג אנדרס אריקסון ומוזכר בספרו 'מצוינים', נערך בשנות ה-90 של המאה הקודמת באקדמיה למוזיקה שבברלין. אריקסון חילק תחילה מספר כנרים ל-3 קבוצות שנקבעו כך – קבוצת הכנרים הכוכבים שהיו הטובים ביותר, קבוצה שכללה כנרים שנחשבו טובים באופן יחסי וקבוצה שלישית שכללה כנרים להם לא נועדה קריירה מקצועית ונחשבו נגנים טובים פחות. בפני כל שלושת הקבוצות הציג אריקסון שאלה זהה – 'כמה שעות התאמנת במהלך כל חייך מהרגע בו אחזת בכינור?'
אנדרס אריקסון הופתע כאשר קיבל את התשובות הבאות:
כל הכנרים בכל הקבוצות החלו לנגן בכינור באזור גיל 5 ובשלושת השנים הראשונות התאמנו מספר שעות זהה שכלל בין שעתיים לשלוש בשבוע. ההבדלים המשמעותיים יותר התגלו בין הגילים 8 ל-20 ובאופן הבא:
- הקבוצה השלישית בה היו הכנרים הפחות מוצלחים התאמנו עד גיל 20 כ-330 שעות בשנה, וכ-4,000 שעות סך הכל בין גיל 8 לגיל 20.
- הקבוצה השנייה התאמנה מספר כפול של שעות, כלומר כ-8,000 שעות באותו טווח גילים.
- בקבוצה השלישית שהייתה מורכבת מהכוכבים שבכנרים, נמצא שאותם כנרים התאמנו לא פחות מכ-10,000 שעות באותו פרק זמן.
המסקנה של אריקסון הייתה פשוטה ומובנת – מה שמביא למצוינות בכל תחום שהוא אינו קשור לתכונות המולדות, כמו שהוא קשור לעבודה קשה, להתמדה, לאימונים ולהשקעה לאורך השנים.
כך גם במקרה של אמני חושים רבים וכן במקרה של ליאור סושרד, לא הכישרון המולד הוא שהוביל אותו להפוך למי שהוא היום, אלא האהבה הגדולה וחסרת התנאים למקצוע, ולתגובות הקהל.
