מהי אומנות הפיתוי – איך היא מתחברת לעולם אומנויות החושים?
האם ידעתם שאומנות הפיתוי מלווה את התרבות האנושית כבר אלפי שנים ובמהלך ההיסטוריה הייתה לא פעם ולא פעמיים הייתה במרכז המחשבה וההתנהגות האנושית? האומנות המסתורית הזו נוגעת בתהליכים פסיכולוגיים עמוקים, בתרבויות שונות ובהיבטים חברתיים מגוונים וכל חברה ותקופה תופסים אותה באופן שונה.
אנחנו מכירים את המונח הזה מהטלוויזיה, מתחקירים או כתבות שדווקא הוציאו שם רע לתחום, אולי בגלל זה נוצר רושם שיש לאומנות הזו גוון חמקמק מעט, בלשון המעטה, אך כדאי לדעת – היא משפיעה גם במקומות שאנחנו הכי פחות מצפים להם, למשל בעולמות השיווק, בעסקים, בפוליטיקה וכמובן במערכות יחסים בין בני אדם, לאו דווקא מערכות יחסים מיניות או אישיות, אלא בכלל.
למעשה, ישנם המון הגדרות ופרשנויות שונות לאומנות הפיתוי, אך בכל המקרים מדובר בכוח שיש בו השפעה עצומה על ההתנהלות החברתית והאישית של האדם. פיתוי לא מתמקד רק באדם אחד או בקבוצה אחת, אלא מתקיים לעיתים גם בהקשרים רחבים יותר, תוך שליטה על תשומת הלב וההעדפות של הקהל הרחב וכאן גם נכנסת לתמונה אומנות החושים, אבל נגיע לזה בהרחבה יותר מאוחר, קודם כל נענה על שאלות חשובות אחרות.
אז מהי אומנות הפיתוי?
בבסיס שלה, אומנות הפיתוי היא היכולת להשפיע על אחרים בדרך מתוחכמת ומחושבת, כדי לגרום להם לשנות עמדה, רגשות או התנהגות. מדובר בתהליך של אינטראקציה בין שני צדדים, צד אחד מנסה לעורר איזו שהיא תגובה מהצד השני, אך בדרך שמרגישה לאותו צד טבעית ובמידה מסוימת גם מושכת.
הפיתוי יכול להתרחש באמצעים שונים, זו יכולה להיות שיחה או שפת גוף, זו יכולה להיות יצירת קשרים אישיים או רגשיים, זו יכולה להיות גם השפעה על תפיסות או יצירת תחושת ערך וייחודיות וזה לא בהכרח נוגע רק למערכת יחסים רומנטית או מינית, ממש לא, זה קורה בעסקים, בשיווק, בפוליטיקה ובתחומים אחרים שבהם אדם מנסה לשכנע או להשפיע על אחרים להשיג תועלת אישית או קבוצתית.
מאיפה היא הגיעה אלינו?
זה נראה שכולם התחילו לדבר עליה רק בשנים האחרונות אבל האמת היא שההיסטוריה של אומנות הפיתוי היא סיפור של תהליך אבולוציוני שהתחיל ככלי אישי עבור אנשים עם קשיים חברתיים, והפך לתחום מקצועי ולעיתים קצת מפוקפק שזכה להצלחה עצומה בשנים האחרונות.
מתי הכול התחיל? סביב שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר רוס ג'פריס, גבר צעיר וממוצע לחלוטין, שלא הצטיין במערכות יחסים עם נשים, נחשף לעקרונות ההיפנוזה וההיפנוזה העצמית דרך ספרם של ד"ר ריצ'ארד בנדלר וד"ר ג'ון גרינדר – מצפרדעים לנסיכים.
הספר הציג את טכניקות ה-NLP, שפותחו במטרה לשפר את יכולת ההתמודדות האישית והמקצועית של האדם, אך ג'פריס, במקום להשתמש בטכניקות האלו ככלי טיפולי, הבין את הפוטנציאל שלהן כדרך לפתות נשים. תוך זמן קצר, רוס פיתח את עקרונות "הפיתוי הלשוני העצבי" והפך ממש לגורו בתחום. את הרעיונות שלו הוא התחיל להעביר בסדנאות ובהן הוא לימד גברים כיצד להשתמש בכוח השפעת המילים וההיפנוזה כדי להשיג תשומת לב מנשים.
בהמשך, תלמידו לשעבר של ג'פריס, דיויד דה אנג'לו, פרץ לתחום והפך בה לדמות מפתח. דה אנג'לו, שהיה בהתחלה מתווך נדל"ן שלא הייתה לו הצלחה גדולה במערכות יחסים, יישם את הטכניקות של ג'פריס עד שהן הובילו אותו להצלחות, אך כשהחל לסטות מהעקרונות של מורו ותחום הפיתוי הלשוני העצבי, התפתחה ביניהם יריבות. דה אנג'לו, שהיה בעל גישה יותר רגשית ופסיכולוגית לנושא, הדגיש את הצורך בהבנה עמוקה של דינמיקות החיזור והצרכים המיניים האנושיים, והוא שם דגש על כנות ותחושות אמיתיות, ולא על מניפולציות והיפנוזה, כך למעשה הוא הפך למעין דמות מופת בתחום הזה, כשהוא משווק את הגישה האישית שלו.
איפה אומנות הפיתוי באה לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו?
קרה לכם שניסיתם ממש לשכנע מישהו בדבר מסוים והרשיתם לעצמכם קצת לעשות עליו מניפולציות? כולנו מכירים את זה מחיי היום יום שלנו ולמעשה, אומנות הפיתוי היא חלק בלתי נפרד ממנו ואנחנו רואים שהיא משפיעה על החיים בדרכים רבות ומגוונות – היא משפיעה על האינטראקציות האישיות, החברתיות, הצרכניות והמקצועיות שלנו.
כולנו מנסים לפעמים לשכנע, פעמים רבות מנסים לשכנע אותנו ולשם העניין ניתן דוגמה קטנה – אנשים משתמשים בשפת גוף ובאינטונציה מסוימת כדי ליצור חיבור רגשי ולהגביר את המשיכה ההדדית. שפת הגוף, כמו חיוך, קשר עין או חיבור פיזי, יכולה להעביר לצד השני תחושות של אמון ונוחות, ולהוביל לאותה תגובה חיובית שאנחנו מבקשים לקבל.
בתחום השיווק למשל, אנשי מכירות נעזרים בטכניקות פיתוי כדי לשכנע לקוחות לקנות, תוך שימוש בטקטיקות כמו הצעות מיוחדות, מבצעים, או אפילו חוויות מותג שמפעילות רגשות של רצון או צורך. בעולם הדיגיטלי, פרסום ממומן ברשתות החברתיות וסטוריז משכנעים אותנו להוציא כסף על מוצרים באמצעות טכניקות של פיתוי חזותי וגם פוליטיקאים משתמשים באומנות הפיתוי כדי לעצב את הדימוי שלהם בעיני אחרים ולגייס קהל בעדם, הם עושים את זה דרך שימוש במילים מעוררות השראה, תחושת הזדהות או יצירת דימויים חזקים שיכולים להשפיע על דעת הקהל.כל אחת מהדוגמאות הללו מעידה על היכולת שלנו להשפיע, לשדר ולפתות אחרים בדרכים עדינות אך מתוחכמות, כך שהשפעתנו עליהם היא כמעט תמיד בלתי נראית, אך מאידך מאוד עוצמתית.
ואיך היא פוגשת אותנו בעולם אומנויות החושים?
אם יצא לכם פעם להשתתף במופע אומנות חושים, אתם בוודאי תתחברו למה שיאמר כאן, כי אומנות הפיתוי היא חלק בלתי נפרד מהחוויה של הצופים בהופעות אלה. ראיתם פעם קטע ממופע של ליאור סושרד? כאומן חושים הוא משתמש ביכולת הפיתוי כד להדהים את הקהל עם טריקים מיוחדים שאף אחד מאתנו לא באמת מצליח להבין, אבל מעל הכול, הוא מצליח ליצור אווירה שמערערת לנו את תפיסת המציאות וזה בדיוק מה שאומנות הפיתוי עושה.
הצופים הופכים לשותפים פעילים בחוויה, הם מרגישים את הדחף להאמין בכל מה שנראה בלתי סביר. מדובר בתהליך שבו האומן מצליח למרק את המוח שלנו ולטשטש את הגבולות בין דמיון למציאות, מה שגורם לנו לחוות את ההופעה בצורה חווייתית ומסעירה יותר.
באמצעות שימוש בטכניקות של אלמנטים חושיים, תיאום זמן מדויק, ושימוש במילים ובתנועות שמפעילות את הדמיון, סושרד מבצע פיתוי חושי שמוביל אותנו להאמין בנסתר ולהתמסר לחלוטין לעולם שבו הכול אפשרי, אבל האם באמת הכול אפשרי או שזה רק המוח שלנו מתומרן לחשוב כך?
בסופו של דבר, אומנות הפיתוי היא לא תחום שמרתק חוקרים ואומנים בלבד, היא באמת כלי משמעותי המלווה אותנו בחיי היומיום, גם אם אנחנו לא תמיד מודעים לכך. בין אם מדובר בהשפעה על בחירות אישיות, ביצירת קשרים, או בהובלת קהל שלם, הפיתוי הוא כוח עוצמתי המשתלב בעדינות בעולם הרגשי והחושי שלנו. מי שמבין אותו יכול לזהות השפעות שמפעילים עליו, אך מעבר לכך, הוא יכול להשתמש בו בצורה מודעת ומדויקת.
